התגובה הראשונית בדקות הראשונות קריטית, משום שהיא יכולה לצמצם נזק, להקל על כאב ולהפחית סיכון לזיהום ולצלקות. הצעד הראשון והחשוב ביותר בטיפול בכוויה תרמית הוא קירור מיידי של האזור הפגוע. מומלץ לשטוף את הכוויה במים פושרים עד קרירים, בטמפרטורה שאינה קיצונית, למשך 15–20 דקות רצופות. הקירור עוצר את המשך הפגיעה התרמית ברקמות, מפחית נפיחות ומרגיע את תחושת הצריבה. יש להימנע משימוש במים קפואים או קרח ישירות על העור, מאחר שהם עלולים לגרום לכיווץ כלי דם, להחמיר את הפגיעה ולפגוע ביכולת ההחלמה. לאחר הקירור, יש להסיר בעדינות פריטים שעלולים ללחוץ על האזור – כמו טבעות, שעונים, חגורות או בגדים צמודים – אך רק אם אינם דבוקים לעור. אם הבגד נדבק לרקמה, אין למשוך אותו, ויש לפנות לקבלת טיפול רפואי.
דרגות כוויה והמשמעות הקלינית
כוויה מדרגה ראשונה פוגעת רק בשכבת האפידרמיס – השכבה החיצונית של העור. היא מתבטאת באודם, כאב מקומי ורגישות, אך ללא שלפוחיות. לרוב היא מחלימה תוך 3–7 ימים ואינה משאירה צלקת משמעותית. כוויות שמש קלות הן דוגמה נפוצה לדרגה זו. כוויה מדרגה שנייה מערבת גם את שכבת הדרמיס, ומתחלקת לשטחית ולעמוקה. בדרגה השנייה השטחית יופיעו שלפוחיות מלאות נוזל, כאב עז, לחות מקומית ולעיתים שינוי בגוון העור. ההחלמה יכולה להימשך 2–3 שבועות, עם סיכון מסוים לצלקות אם הטיפול אינו מדויק. בדרגה השנייה העמוקה הפגיעה נרחבת יותר, תחושת הכאב לעיתים מופחתת בשל פגיעה עצבית, ומשך ההחלמה ארוך יותר, עם סיכון גבוה יותר להצטלקות. כוויה מדרגה שלישית פוגעת בכל שכבות העור ולעיתים גם בשומן, שריר או עצם. העור עשוי להיראות לבן, חום כהה או שחור, יבש וקשה למגע. בדרגה זו לא יופיע כאב באזור עצמו בשל הרס קצות העצבים, אך הכאב סביב הפגיעה יכול להיות משמעותי. היא דורשת טיפול רפואי מיידי, ולעיתים קרובות התערבות כירורגית כמו הטריית רקמה והשתלת עור.
מניעת זיהום ושמירה על סביבת החלמה אופטימלית
לאחר הקירור והערכת חומרת הכוויה, יש לנקות את האזור בעדינות עם מים וסבון עדין, או בהתאם להנחיות רפואיות, ולחטא אם נדרש. אין לפוצץ שלפוחיות בבית, משום שהן מהוות שכבת הגנה טבעית מפני חדירת מזהמים. פיצוץ לא מבוקר מעלה דרמטית את הסיכון לזיהום, מאריך את זמן ההחלמה ומגביר סיכוי לצלקת. לאחר הניקוי, חשוב לשמור על חבישה סטרילית שאינה נדבקת (Nonstick dressing). חבישה שנספגת בהפרשות יש להחליף מדי יום או לפי רמת ההפרשה. יש להימנע ממריחת משחות, שמנים, משחת שיניים, חלבון ביצה או חומרים לא סטריליים אחרים על הכוויה, מאחר שהם אינם היגייניים, אינם מבוססי ראיות ועלולים לכלוא חום ברקמה, להחמיר זיהום ולפגוע בתהליך הריפוי.
משחה לכוויות – איך היא מסייעת ומה כדאי לבחור
משחה לכוויות נועדה ליצור שכבת הגנה על העור, לשמור על לחות מאוזנת, להרגיע כאב, לסייע בהתחדשות תאים ולהפחית סיכון לזיהום. אחד המרכיבים הנחקרים והיעילים במשחות לכוויות הוא כסף סולפדיאזין (Silver sulfadiazine), שנמצא בשימוש נרחב במצבים רפואיים לטיפול ומניעת זיהומים, במיוחד בכוויות מדרגה שנייה. הוא פועל כאנטי בקטריאלי רחב טווח, ומסייע להגן על הרקמה מפני חיידקים ופטריות. עם זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמה לשלב גם משחות מבוססות פנטנול, אלוורה, ויטמין E, חומצה היאלורונית וחומרים תומכי ריפוי נוספים, בעיקר לכוויות שטחיות, מתוך מטרה לשלב גם הרגעה, גם שיקום רקמה וגם תמיכה במחסום העורי. פנטנול (פרוויטמין B5) הוא מרכיב פופולרי משום שהוא מסייע לשמירה על לחות, מפחית גירוי, תומך בשיקום העור ומעודד רגנרציה של תאים. אלוורה ידועה בתכונותיה המרגיעות והאנטי דלקתיות, ויכולה לסייע בהקלה על כאב ואודם בכוויות שטחיות, כל עוד המוצר נקי, מבוקר ואינו מכיל אלכוהול שעלול לצרוב. חומרים כמו חומצה היאלורונית תומכים בשמירה על סביבה לחה מיטבית, שהיא אחד הגורמים המרכזיים להחלמת עור מהירה יותר עם פחות נזק אסתטי. בכוויות קלות, משחות מרגיעות בעלות רכיבים טבעיים יכולות להספיק, אך בכוויות מדרגה שנייה ומעלה – במיוחד אם יש חשש לזיהום, שטח הכוויה גדול, או שהכאב חריג – יש להעדיף משחות רפואיות, סטריליות, בעלות פעילות אנטי מיקרוביאלית, ולפעול תחת הנחיות גורם רפואי מוסמך.
איך מורחים משחה נכון על כוויה
לפני מריחת משחה, יש לוודא שהאזור מקורר, נקי ויבש בעדינות (בטפיחות ולא בשפשוף). מורחים שכבה דקה ואחידה ללא לחץ, כדי לא לגרות את הרקמה. בכוויות שטחיות, לרוב אין צורך בשכבה עבה – שכבה דקה מספיקה כדי להגן ולאפשר לעור לנשום. לאחר המריחה, אם נדרש, מכסים בחבישה סטרילית שאינה נדבקת. במידה והמשחה מיועדת גם למניעת זיהום, כמו במשחות רפואיות מסוימות, יש להקפיד על חידוש בהתאם להנחיות (לרוב אחת ליום או לפי הוראה רפואית). אם מופיעים סימני זיהום – כמו הפרשה מוגלתית, ריח חריג, החמרת אודם, חום מקומי שמתגבר, כאב פועם, או חום גוף – יש לעצור טיפול ביתי ולפנות לבדיקה רפואית.
מתי חובה לפנות למיון או לרופא
בכל כוויה ששטחה גדול מ־3 ס"מ בילדים, בכוויות באזור הפנים, כפות הידיים, כפות הרגליים, איברי המין או מפרקים, בכוויה שנגרמה מחשמל או כימיקלים, בכוויה מדרגה שנייה עם שלפוחיות מרובות, או בחשד לדרגה שלישית – יש לפנות מיידית לגורם רפואי. בנוסף, אוכלוסיות עם מחלות רקע כמו סוכרת, הפרעות בכלי דם, דיכוי חיסוני, או נטייה לזיהומים – נמצאות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים, ודורשות ליווי רפואי צמוד יותר.
סיכום והמלצות פרקטיות
קירור מיידי וממושך במים פושרים, הימנעות מקרח, שמירה על שלפוחיות, ניקוי עדין, שימוש בחבישה סטרילית, והעדפת משחה ייעודית מבוססת ראיות – אלו הם עקרונות הזהב בטיפול בכוויה. משחה לכוויות יכולה להיות כלי טיפולי יעיל, בתנאי שהיא מותאמת לדרגת הפגיעה, סטרילית, ומיושמת בצורה נכונה וללא הפעלת לחץ על הרקמה. שילוב בין הרגעה, הגנה מפני זיהום ותמיכה בשיקום הרקמה הוא האסטרטגיה המועדפת, אך תמיד יש להפעיל שיקול קליני, ובמקרים בינוניים עד קשים – לפעול תחת גורם רפואי מוסמך.